אז מי האשה שמספרת לך את כל הסיפורים האלה?

​

עדי הראל. פעם דיילת. תמיד נערת ניינטיז.

“דיילת” התחיל כמחברת עם עט בין טיסות,

בעשור שבו החיים עוד לא עברו דרך פילטר,

והטעויות לא נשמרו בענן.

זה היה העשור הכי יפה,

והכי חופשי,

והכי לא מתועד.

ובגדול, ההעשור הכי מגניב שהיה.

​

נסענו כדי לגלות, לא כדי להוכיח.

התאהבנו בלי גוגל.

נפרדנו בלי סטטוסים.

חיינו בלי עדכון גרסה.

היום אני כותבת את זה מחדש.

לא כי מתגעגעים,

אלא כי צריך להזכיר לעצמנו איך נראים חיים אמיתיים.

אם מצאת כאן רגע שמוכר לך,

כנראה שגם את היית שם.​

נתראה בסיפורים!​